גֶּלַע

°, ש"ז, — קטטה שנתגלעה בדברים מגונים וכיוצא בזה: לאיד הכינו צלע, נטוש מדני גלע1, בשר קדש קלע, מעם משול תולע (זולת שבת א חנוכה, אין צור). 



1 כך נראה לפי החרוז עם צלע, והמלה מדני היא א"כ מ"ר סמיכות מְדָנֵי ולא כמו שנקדו בקצת סדורים מְדָנֵי גִּלַּע.

חיפוש במילון: