ש"ז, מ"ר גְּמוּלִים, בכנ' גְּמֻלְךָ, גְּמֻלְכֶם, גְּמֻלוֹ, גְּמוּלָיו (נוהגים לכתוב הכל מלא), — א) מעשה טוב שאדם עושה לחברו מבלי שחברו זה הקדים לעשות לו דבר טוב, Gunst; grâce, faveur; favour: וגם מה אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הַגְּמוּל אתם משלמים עלי וכו' קל מהרה אשיב גְּמֻלְכֶם בראשכם (יואל ד ד).  ברכי נפשי את יי' ואל תשכחי כל גְּמוּלָיו (תהל' קג ב).  ולא כִגְמוּל1 עליו השיב יחזקיהו כי גבה לבו ויהי עליו קצף (דהי"ב לב כה).  אמר יוסף (גמליאל) גמל אל עמי גמולים טובים (תנחו' נשא לג).  — וכמו"כ גמול של ממון, הלואה של גמילות חסד: מלוה יי' חונן דל וּגְמֻלוֹ ישלם לו (משלי יט טז).  מעשר עני אין פורעין הימנו מלוה וחוב ואין משלמין הימנו גמולים אין פודין בו שבויים ואין עושין ממנו שושבינות (תוספתא פאה ד יו, שביע' ז ט).  — ובחבור עם השם יד, גְּמוּל יָדָיו: ועתה אם באמת ובתמים עשיתם ותמליכו את אבימלך ואם טובה עשיתם עם ירבעל ועם ביתו ואם כִּגְמוּל יָדָיו עשיתם לו אשר נלחם אבי עליכם וישלך את נפשו מנגד ויצל אתכם מיד מדין ואתם קמתם על בית אבי היום ותהרגו את בניו (שופט' ח יו-יח).  מפרי פי איש ישבע טוב וּגְמוּל ידי אדם ישוב לו (משלי יב יד).  — ולהפך, מעשה רע שעשה אדם לחברו מבלי שעשה לו חברו זה רעה: אוי לרשע רע כי גְמוּל ידיו יעשה לו (ישע' ג יא).  כי קרוב יום יי' על כל הגוים כאשר עשית יעשה לך גְּמֻלְךָ ישוב בראשך (עוב' א יה).  אשרי שישלם לך את גְּמוּלֵךְ שגמלת לנו אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע (תהל' קלז ח-ט).  תן להם כפעלם וכרע מעלליהם כמעשה ידיהם תן להם השב גְּמוּלָם להם (שם כח ד).  — ואמר בן סירא: עד יוריש שבט זדון ומטה רשע גדוע יגדע עד ישיב לאנוש פעלו וגמול אדם כמזמתו (ב"ס גני' לב כג-כד).  — ב) המעשה טוב או רע שעושה אדם לחברו בשביל הגמול שגמל חברו עליו, Vergeltung; rétribution; reward: חמה לצריו גְּמוּל לאיביו לאיים גְּמוּל ישלם (ישע' נט יח).  נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו אל תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליי' גְּמוּל הוא משלם לה (ירמ' נא ו).  תשיב להם גְּמוּל יי' כמעשה ידיהם (איכה ג סד).  בעל הגמול ישלם לכם גמולכם ברוך אתה משלם הגמול (כתוב' ח:).  — וביחוד °הטוב והרע שמגיע לאדם בעולם הבא אחרי המות בעד המעשים הטובים והרעים שעשה בחייו: כי בראשו ובסופו (של ספר קהלת) גלה דעתו באמונת הגמול בראשו הודיע לנבונים שהגמול הוא לפי תלמוד תורה וחכמה וכו' (הקד' מלמד התלמידים).  שענין השכר הטוב והעונש הוא הגמול ושניהם משתתפים בענין הגמול והשלוּם ויש הפרש בין השכר שהוא גמול לטוב על העבודה והעונש שהוא גמול לרע (ר"י בן צדיק, עולם קטן ד ב). המאמין שעקר הגמול בעולם הבא לגוף ולנשמה ביחד ושאין לנפש לבדה גמול בזולת הגוף וכו' אין זה כופר בשכר והעונש הרוחני חלילה (העקרים א ב).  כשיעורבו יחד טובות העולם הזה המגיעות לרשע עם הרעות והעונשים המגיעות לו בעולם הבא וכן הרעות המגיעות לצדיק בעולם הזה עם הטובות המגיעות לו בעולם הבא נמצא שני הגמולים  צודקים יחד (שם ח).