ש"נ, —  כמו גְּמוּל:  ולמה יגמלני המלך הַגְּמוּלָה הזאת (ש"ב יט לז).  כעל גְּמֻלוֹת כעל ישלם חמה לצריו גמול לאיביו (ישע' נט יח).  כי בא עליה על בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם כי אל גְּמֻלוֹת יי' שלם ישלם (ירמ' נא נו).  וכיון שבאו (ישראל) להר שעיר אמר הקב"ה למשה פורע גמולות אני מי שהוא עושה טובה אני פורע לו (לקוט' מדר' דבר', בובר, בית תלמ' ד).   גם כי רעיך אלה עשו גם הם כמעשיך עכ"ז אתה בפרט אני צריך לגמלך גמולה מיוחדת וכו' ואמר הטוב בעיניך ולא אמר הטוב בעיני כפי מאמר ברזילי לומר שכל כך הוא מחוייב לו בגמולה הזאת לפי קדימת טובתו אליו עד שחזרה הגמולה ההיא כאלו היא מאת ברזילי עצמו ודוד הוא השליח לבד (רשב"צ דוראן, תפאר' ישראל א).