ב. גָּמוּל

°, ת"ז, — פעול מן ב. גָּמַל, אדם שגמל אדם עליו טובה: כי יש לי שם כפר נחמד, יפיו לא ימד  וכל אנשיו הם עבדי, וגמולי חסדי (ר"י חריזי, תחכמ' י). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים