גִּמּוֹל
* 1, גִּימוֹל, ש"ז, — כעין שרתוע קטן של עץ שנותנים בפי העגל כדי למנוע אותו מלינק: ואין העגל יוצא בגימול2 שבת ה ד.
1 משקל צִנּוֹר, משרש א. גמל, עי"ש, ועי' הערה לקמן.
2 כך תנה תנא אחד במשנתנו, ואמרו בגמ' ירוש' שם ז ג: אית תניי תני גימול וכו' מאן דמר גימול (מפרש אותו עפ"י הכתוב) ותעלהו עמה כאשר גמלתהו וכו' מאן דמר גימול מסייע לאבא בר רב הונא (שפרש שם שמשמעתו הוא שרתוע), ע"כ. ואולי יש איזה יחס בין מלה זו והמלה הערב' לגַ'אם لِجَام שמשמשת בלשון זו גם שמשמעה זו של גִּמּוֹל שלנו. — ועי' יָנַק.