דדם

1,  ממנו דִּדֵּם, אֶדַּדֵּם.



1 אין רוב המדקדקים והמפרשים הקדמונים מודים במציאות שרש זה ועי' הערה לקמן.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים