דַּיִס

° 1, דַּיְסָה, — שעורים או חטים כתושים כדי להסיר מעליהם הקלפה ומובשלים: וישתה אחר שתות מה שספרנו בשלש שעות דייסות השעור בשמן שקדים (מ' אלדבי, ש"א ד ב). 



1 בארמ' דייסא, וסוברים שהוא מן דוס כמו דוש: פינכא דדייסא (תענ' כד:)

חיפוש במילון: