דִּינָר

* 1, ש"ז, מ"ר דִּינָרִים, —  שם מטבע יונית ורומית של כסף ושל זהב, denarius, נזכר הרבה פעמים במשנה וגמרה (כתוב' ה ז), כלים יב ט, ועוד.  — ואמר המליץ:  דינר קוצר, דינר בוצר, דינר מתיר, דינר אוסר, דינר מעמיד פרנס בוּר, על הצבור  (משה חגיז, לקט הקמח).



1  במשנ' מנק' כ"י פרמה:  דֵינָר.

חיפוש במילון: