°, ש"נ, — אומנות ומשרת הדַּיָּן: ועל זה קנא הר' אשתרוק כעל כבודי וכשהלך תלמסאן הפיק לי כתב הדיינות מעצמו (שו"ת ריב"ש סא).  אדות הדיינות לא נשתנו רק שבני ק"ק פוזנא רשאים לשלוח לכאן אחד מב' הדיינים שנבררו בשנה העברה (הסכמת דיריד גרמנץ שנ"ה).   ר' יהוסף הדיין בר יעקב אבן סהל חכם גדול ופייטן ונסמך בדיינות בקרטבה (רס"ע אבן דאנון, מאמ' על ס' הדורות).  דברי הצעיר שבדיינים וקטן שבתלמידים וכו' היושב לע"ע בדיינות פה (שו"ת חות יאיר צב)  טוב לדיין שיחזיק בדיינותו (שו"ת ריב"ש פ).  ומפני כן הוצרך להאציל כלי למעשיהו שיהיה מתייחד החסד אל חסידותו והגבורה אל גבורתו והדין אל דיינותו (עסיס רמונים ד א).