דִּכּוּי

°, ש"ז, —  שה"פ מן דִּכָּה:  שאמר שלא יענה השם מלבו ולא ייגה בני איש ולא יראה בדיכוי אסירי הארץ תחת רגליו כלומר תחת השמים השפלים (ר"ש אבן תבון, יקוו המים 113).  וידכאני לשון מיתה ולא דכוי של חולי (אוהב משפט, איוב ו ט).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים