* 1, ש"נ, מ"ר דַּלְתִים,  —  שם האות הרביעית של אלף בית העברית: היה דלת ועשאו ריש ריש ועשאו דלת (ירוש' שבת ז י ד).  אלף בית אלף בינה גימל דלת גמול דלים (בבלי שם קד.).  העולם הזה נכתב ביו"ד ה"י ונקרא באלף דל"ת (פסח' נ.).  כתב אלף למד מאלהים וכו' שין דלת משדי אלף דלת מאדני (שבוע' לה:).  הכותב יהודה ולא נתן בו דל"ת יתלנו מלמעלה וכו' היה צריך לכתוב יהודה ונתכוון וכתב את השם אע"פ שלא כתב דל"ת מעכבו וכותב יהודה אחר (סופרים ה ב).  אם אתה עושה דלת ריש אתה מחריב את כל העולם כלו (מד"ר ויקר' יט).  וירכו של גימל סמוך לדלת מפני שגמילות חסדים אינה אלא לדל (הורית הקורא 9).  יש לכתוב ראש הַדַּלֶת ארוכה שלא תדמה לזין והרגל עבה לצד הגוף ולא יעשהָ ארוכה שלא תדמה לכף פשוטה (אברהם בלמשי, מקנה אברהם א).  — ואמר הפיטן: דָּלֵת2 דמות פניה למה כלפי הא מובא, כי כל מצליח בזה ידל לעולם הבא (אהלל, שבת לפני שבוע').  — ומ"ר: וכתבתם כתב שלם מכאן אמרו שלא יעשה לאלפים עיינים וכו' ולצדקים גמלים לדלתים רישים ולרישים דלתים (ספרי ואתחנן לו) .  שלא יכתוב אלפין עיינין וכו' דלתין רישין רישין דלתין היהין חיתין (שבת קג:).  —  וסמי': ודלתי הדודים לעולם נקשרים (דונש על מנחם), ר"ל שתי הדלתים שבמלת דוד הן קשורות יחד, לא תפתחתה.