דַּלֶּקֶת

 , ש"ז, —  שם כללי למעמד לא טבעי בגוף האדם, hitziges Fieber; fièvre chaude; hoot feber : יככה יי' בשחפת ובקדחת, וּבַדַּלֶּקֶת ובחרחר (דבר' כח כב).  מעשה בחסיד אחד שהיה מגלגל בגילוים ולקה בדלקת וראו אותו יושב ודורש ביום הכפורים וצלוחית של מים בידו (ירוש' ע"ז ב מא.).  כקדחת השורפת ונקראת דלקת ובלשון יוני פאריטוש (קאנון ד א ב מא).  —  ונתיחד כלשון הרפואה כזמן האחרון להגברת החם במקום מהמקומות בגוף האדם או באבר אחד ממנו, Entzündung; inflamation.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים