דַּלֶּקֶת
, ש"ז, — שם כללי למעמד לא טבעי בגוף האדם, hitziges Fieber; fièvre chaude; hoot feber : כך במקור המודפס יככה יי' בשחפת ובקדחת, וּבַדַּלֶּקֶת ובחרחר (דבר' כח כב). מעשה בחסיד אחד שהיה מגלגל בגילוים ולקה בדלקת וראו אותו יושב ודורש ביום הכפורים וצלוחית של מים בידו (ירוש' ע"ז ב מא.). כקדחת השורפת ונקראת דלקת ובלשון יוני פאריטוש (קאנון ד א ב מא). — ונתיחד כלשון הרפואה כזמן האחרון להגברת החם במקום מהמקומות בגוף האדם או באבר אחד ממנו, Entzündung; inflamation.