דַּלֶּקֶת
, ש"ז, — שם כללי למעמד לא טבעי בגוף האדם, hitziges Fieber; fièvre chaude; hoot feber : יככה יי' בשחפת ובקדחת, וּבַדַּלֶּקֶת ובחרחר (דבר' כח כב). מעשה בחסיד אחד שהיה מגלגל בגילוים ולקה בדלקת וראו אותו יושב ודורש ביום הכפורים וצלוחית של מים בידו (ירוש' ע"ז ב מא.). כקדחת השורפת ונקראת דלקת ובלשון יוני פאריטוש (קאנון ד א ב מא). — ונתיחד כלשון הרפואה כזמן האחרון להגברת החם במקום מהמקומות בגוף האדם או באבר אחד ממנו, Entzündung; inflamation.