ש"ז, מ"ר דִּמְיוֹנִים, דִּמְיוֹנוֹת, — א) טבע דבר דומה לדבר, Ähnlichkeit; ressemblance; likeness : דִּמְיֹנוֹ כאריה יכסוף לטרף וככפיר ישב במסתרים (תהל' יז יב).  — ומצוי שמושו בספרות המאוחרת1: יפה נוף הר ציון, אשר בחר עליון, לנפת שם דמיון, ופלך וכפרים (דונש על מנחם), ר"ל כי מנחם שם המלה נוף  דומה לנפות.  התברר כי הבורא התעלה מכל דמיון וערך אל דבר מבריאותיו (חו"ה, היחוד ז).  וראיתי לבאר לך מן הענין הזה דמיונים יורה על מה שלא זכרתי מהם (שם, יחוד המעשה ה).  וכבר הובאו הדמיונים בתמורת קצתם בספר אותיות הרפיון (הרקמה, שער ז).  ואם הכלכלה בדרך הדמיון מכילה מן התאנים הבכורים מאה גרגרים וכו' (רמב"ם פי' המשנ', תרומ' ד ו). — והרבה פעמים בחכמת החשבון, משלים למעשי החשבון: דמיון, יש חלקים יתרים על המעלות וכו' דמיון אחר (המספר לראב"ע 58).  דמיון לבו מספרים שהאחד יש לו ערך והשני אין לו ערך (שם).  דמיון, בקשנו לדעת מרובע שעבר קרוב אל מאתים וכו' דמיון אחר (שם 63).  — ובכלל משלים: והנה אתן לך דמיונות אמר השם לקין ארור אתה וכו' וקין אמר הן גרשת אותי וכו' ומי הוא שאין לו לב שיחשוב כי הטעם אינו שוה בעבור שנוי המלות (ראב"ע שמות כ א).  סוף דבר לדמיונים הנזכרים ולשאר דמיונים הרבה נמשלה התורה והחכמה למים (מלמד התלמיד' בשלח).  — ב) °הדבר שאדם רואה בכח המדמה: ועל שני הדמיונים לא יתכן שיהיה דמותו אצל הדמיון אלא צורת הגדול שבבני אדם (כוזרי ד ג).  וההרגש הפנימי והוא הדמיון משיג הענין ההוא ומצייר אותו ותופש תכונתו וכמותו בדמיונו עד שנשארו חקוקים שם (רוח חן ב).  דע כי בין השגת הדמיון ובין השגת השכל הפרש גדול כי השכל לרוב דקותו לא ישיג רק דברים שאינם גשמיים וכו' והדמיון בעבור שהוא כח גופני לא ישיג מכל זה דבר אמנם ישיג הגשם במקריו (שם ה).  כי הלובן והשחרות שהם מקרים ממין האיכות וכן הקוים והשטחים שהם מקרים ממין הכמות אין להם מציאות כלל רק בגשם הנושא אותם והדמיון יפריד אותם מן הגשם (שם).  והכח הזה (המדמה) נבדל מהדמיון כי הדמיון מקיים המוחשים וזה ידון במוחשים ענינים בלתי מוחשים (קאנון א א ו ה).  והדמיון הוא אותו (הכח) אשר ישמרם (את המוחשים) אחר ההתקבצות ויחזיקם אחר ההסתר מן החוש (שם א ב ב ה).  וכענין זה הוא הצומח עם הכח השכלי שנותן דמיונים  גמורים ולוקח הדברים החשובים ומכלה אותם (מלמד התלמידים זכור).  והם באמת דמיונות בני אדם שכאשר יקשה עליהם לדעת הדבר יעשו להם דמיונות כוזבים לשכך את האזן (ר"י אברבנל, בראש', יהי רקיע).  לא ירחק היותו מעודר ההבנות החלושות הצריכות למשלים ודמיונים חושיים להשיג האמתיות השכליות (מאזני צדק, אלגזלי 52).  — ואמר הפיטן: המשילוך ברוב חזיונות, הנך אחד בכל דמיונות (שיר הכבוד לשבת).  — ואמר המשורר: הן חכמים הגידו, גם אותותיהם העידו, כי החושים כחשים, הדמיונים מונים (אדם שש"ק, מבקש אמת).