דָּמִים

* 1, ש"ז במ"ר, סמי' דְּמֵי, כנ' דָּמַי, דָּמָיו, דְּמֵיהֶם, — כסף, מטבעות שנותן אדם במחיר דבר שהוא קונה, Geld; argent; money : לא תלוה אשה ככר לחברתה עד שתעשנו דמים שמא יוקרו חטים ונמצאו באות לידי רבית ב"מ ה ט. כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפיו קדוש' א ו. הריני מעיין (במשקל) במקום שמכריעים או הריני מכריע במקום שמעיינים לפחות מן הדמים או להוסיף על הדמים ספרי תצא רצד. ואל תעמוד על המקח בשעה שאין לך דמים פסח' קיב:. מכר לו את הבקר לא מכר לו את הצמד ר"י אומר הדמים מודיעין כיצד אמר לו מכור לי צמדך במאתים זוז הדבר ידוע שאין הצמד במאתים זוז וחכ"א אין הדמים ראיה ב"מ מ:. שיכול לומר חלוק גדול הייתי מבקש ואתה הבאת לי חלוק קטן וכו' רע בדמים כתוב' צט.. דמי ידי עלי ערכ' ה ב. כסבורין של אביהם היא וטבחוה ואכלוה משלמין דמי בשר בזול כתוב' לד:. החליף דמי שור בפרה קדוש' כח:. אלא בדמי אבידה הואיל וטרח בה ב"מ כט:. ואם אמר לו אני אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי חייב ליתן לו ב"ק י ד. מפני תקון העולם כופין את רבו (של העבד ששחררו) ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו גיט' ד ד. המקבל בהמה מן העכו"ם וילדה מעלין אותו בשויו ונותן חצי דמיו לכהן והנותן לו בקבלה אע"פ שאינו רשאי קונסים אותו עד עשרה בדמיו ונותן כל דמיו לכהן בכור' ב.. מעשה בצדון באחד שאמר לאשתו הרי זה גיטך על מנת שתתני לו אצטליתי ואבדה אצטליתו ואמרו חכמים תתן לו את דמיה גיט' ז ה. צא ואכול ככר ואני נותן דמיה צא ושתה רביעית יין ואני נותן דמיה תוספתא דמאי ה ג. ימכרו (הפירות) לאוכליהן ודמיהם יתחלקו לכל אדם שבי' ט ט. פרה וחומור מטפל בהן עד י"ב חדש מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן ב"מ כח:. הלויני כור חיטין וכו' הוזלו נותן לו חיטים הוקרו נותן דמיהם שם עה.. — ודבור דמים שנים במשמע'2, ר"ל גם דָּם וגם כסף. — *דמים יקרים, כל אדם שמקחו גדול בעיניו ואינו מוכרו אלא בדמים יקרים ערוך, ערך דמים. — דבר שאין לו דמים, ר"ל  שכל דמים שיתנו במחירו אינו מספיק: לסוחר גדול המהלך במקום הסכנה תפשוהו ליסטין ביקשו להרגו אמר להם בשביל חמשה מנים שיש בידי אתם הורגים אותי ולא היו יודעים שיש בידו אבנים טובות ומרגליות שאין להם דמים תנחומא האזינו ג. — ואומר המשל: אנוש קובל על אבוד דמיו ואינו קובל על אבוד ימיו מראה המוסר ח א.



1 לא נתברר מקורה האמתי של מלה זו ואף לא כמה היא קדומה ומתי נולדה בלשון.  י"ס שנגזר שם זה מן א. דמה במשמ' דמיון, והוא כמו שויו של דבר.  אבל, צורת המלה יותר דומה לשם נגזר מנע"ו.  ויש רואים בדמים מלה שאולה מיונית τιμή, אך מלה זו נכנסה כהויתה בדבור היהודים בזמן ההוא, והוא השם טמיון.

2 בארמ': דמים תרתי משמע. 

חיפוש במילון: