דָּמִיּוּת

°, ש"נ, —  טבע דבר דָּמִי:  ויזונו הכליות בדשנות ודמיות אשר באותה המימיות (קאנון א א ד ב).  וכבר נשתנה הדמיי מהם אל דמיות מה (שם ג כא א ב).  והניח הכבד על עשב אחד ומצא הכבד ניזל מדמיות והחלודה שלו על העשב (פרקי משה כד).  אם יהיה עם חוזק הגוף ודמיותו ובריאות המזג ובחרות השנים וכו' (קאנון ג כא כב).

חיפוש במילון: