דָּמִיּוּת
°, ש"נ, — טבע דבר דָּמִי: ויזונו הכליות בדשנות ודמיות אשר באותה המימיות (קאנון א א ד ב). וכבר נשתנה הדמיי מהם אל דמיות מה (שם ג כא א ב). והניח הכבד על עשב אחד ומצא הכבד ניזל מדמיות והחלודה שלו על העשב (פרקי משה כד). אם יהיה עם חוזק הגוף ודמיותו ובריאות המזג ובחרות השנים וכו' (קאנון ג כא כב).