, ש"נ, מ"ר דֵּעוֹת, —  א) כמו מקור: כי מלאה הארץ דֵּעָה את יי' (ישע' יב ט).  — ב) עצם הידיעה, הדבר הידוע: את מי יורה דֵעָה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים (ישע' כח ט).  ואמרו (הכופרים) איכה ידע אל ויש דֵּעָה בעליון הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל (תהל' עג יא=יב).  — וכמו חכמה: ונתתי לכם רעים כלבי ורעו אתכם דֵּעָה1 והשכל (ירמ' ג יה).  — ומ"ר: כי אל דֵּעוֹת יי' ולא נתכנו עללות (ש"א ב ג).  כי אמנם לא שקר מלי תמים דֵּעוֹת עמך (איוב לו ד), ועי' תָּמִים.  — *והכח לדעת ולהבין דברים.  כמו בינה, שכל: נתן הקב"ה דיעה באדה"ר מעין דוגמא של מעלה (פסח' נד.).  וכל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו (ברכ' לב.).  גדולה דיעה שניתנה בין שתי אותיות (סנה' צב.).  אין עני אלא בדיעה (נדר' מא.).  — ואמר המשל: אדם בלי כסף ומטבע לכסיל יחשב וחסר דיעה (מראה המוסר ו:).  — * ומה שראוי וצריך שידע אדם, החכמות: אמר (המשל) דעה חסרת מה קנית דעה קנית מה חסרת (מד"ר ויקר' א, תנח' שם. והובא בהמעל' של רש"ט פלקיירא).  — ג) *טבע נפשו של אדם ונטיותיה ותכונתה והרגלה בדברים חמריים ומוסריים, Gemütsart; caractère; character : ארבע מדות בדעות נוח לכעוס ונוח לרצות יצא שכרו בהפסדו קשה לכעוס וקשה לרצות יצא הפסדו בשכרו קשה לכעוס ונוח לרצות חסיד נוח לכעוס וקשה לרצות רשע (אבות ה יא).  דעות הרבה יש לכל אחד ואחד מבני אדם וזו משונה מזו ורחוקה ממנו ביותר (רמב"ם דעות א א).  ויש בין כל דעה ודעה הרחוקה ממנה בקצה האחר  דעות בינוניות זו רחוקה מזו וכל הדעות יש מהן דעות שהן לאדם מתחלת ברייתו לפי טבע גופו ויש מהן דעות שטבעו של אדם זה מכוון ועתיד לקבל אותם במהרה יותר משאר הדעות (שם ב).  כשם שהחכם ניכר בחכמתו ובדעותיו והוא מובדל בהם משאר העם כן צריך שיהיה ניכר במעשיו במאכלו ובמשקהו (שם ה א).  דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כאנשי מדינתו (שם ו א).  חמשה דברים העושה אותם ימשך אחריהם תמיד וקשים הם לפרוש מהן לפיכך צריך אדם להזהר מהן שמא ידבק בהן והן כולן דעות רעות עד מאד (הוא, תשוב' ד ה).  כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבנו או רשע כירבעם או חכם או סכל או רחמן או אכזרי או כילי או שוע וכן שאר כל הדעות (שם ה ב).  אשה רעה בדעותיה ושאינה צנועה כבנות ישראל הכשרות מצוה לגרשה (הוא, גרוש' י).  אם נמצא (העבד) גנב או חוטף או גונב נפשות או בורח תמיד או זולל וסובא וכיוצא בדברים אלו אינו יכול להחזיר שכל העבדים בחזקת שיש בהן כל הדעות הרעות (הוא, מכי' טו יג).  שהוא רוצה שלא יחזיקו אותו בעני וגם אינו רוצה שיחזיקו אותו בעשיר שיש דעות באדם (נ"י על הרי"ף, סנה' ח.).  — ובמשמ'  *טעם, מה שמוצא חן בעיני אדם: כשם שיש דיעות במאכל כך יש דיעות בנשים (תוספתא סוט' ה ט).  כשם שיש דיעות במאכל ובמשתה כך יש דיעות באנשים (ירוש' שם א יז.).  — ד) *מחשבה שאדם חושב ומה שמעסיק את שכלו, Gedanke; pensée; Thought : גרוש שנשא גרושה ארבע דיעות במיטה (פסח' קיב.).  — *ומה שאדם חושב ומרגיש אדות דבר מהדברים  Ansicht; vue; view: כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הלך אחר רוב דיעות יבמ' פח:. — * ומה ששכלו של אדם רואה ודן בשאלה מהשאלות, Meinung; opinion: וכבר האריך רבינו סעדיה ז"ל וכו' מה שיתברר בו בטול דעות האנשים האלה (חו"ה עבוד' ה' ד).  וכבר בארנו גנות שתי הדעות האלה במה שקדם לנו (שם).  נחלשו דעותינו מהשיג כח הוית חכמתו וצדקו (שם ח).  וכן דעת כל החכמים התורניים שנמשכו אחר דעות הפילוסופים (העקרים ב כב).  וראוי שנדבר בהוראת המערכת ונאמר שדעות האנשים בהוראת המערכת לפי מה שנמצא לקדמונים שנים (שם ד ד).  כי אריסטו נקה דעות הפילוסופים כלם (אלגזלי, מאזני משפט).  והאמין (אריסטו) בה' ובמה שיחייבוהו הדעות השלמות (שם).  — °דעות נפרדות, במו שכלים נפרדים, עי"ש: שהם חשבו שהמלאכים להם דיעות נפרדות והם השרפים העומדים ממעל לכסא כבודו (ר"ש ב"ת, יקוו המים ד).