°, ת"ז, לנק' דָּתִית, מ"ר דָּתִיִּים, דָּתִיּוֹת, — של הדת, מטבע הדת, אדוק בדת, religiös; religieux; religious: ובכ"ז מסכימים בו הפלוסוף והדתי וכו' והדתי יראה שההשגחה דבקה באיש (רשב"צ דוראן, מג"א ח"י ב).  ובזה נחלץ הדתי מקושיית הפלוסו' בענין צדיק ורע לו (שם). והנה צרפנו עוד אל אלו השאלות שתי שאלות דתיות מסופקות (רלב"ג, הקד' מלחמ' ה').  ואחר כן נביא בזה החלק שתי שאלות דתיות ונחקור בהם לפי מה שיתנהו העיון והתורה (שם ו ב א).  שהיה (אפלטון) יותר דתיי מאריסטו (יעקב פרובינצלו, שו"ת בדבר למוד החכמ').  בין בדרכים הדתיים בין בדרכים שאינם דתיים (רטחו"מ, שמיט' ופרוז' סז).