°, ת"ז, — מטבע הדָשֵׁן: הדק החם המתוק הדשני החריף מן המזונות (קאנון א א ד).  ויש (מהצמחים) דשניי למשיחה (רשב"צ דורן, מג"א ח"י ד).  — ומגון הדשן, האפר: ויש ממנו שלבונו (של השתן) לובן דשני ומורה על המסת החלב (קאנון א ג ב ב).  וידמה למראה השמן וכו' עם בהיקות דשניי וכו' ולפעמים יורה על המעט על הרקת חמרים דשניים על דרך הגבול (שם).