דָּתִיּוּת – מילון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן־יהודה

דָּתִיּוּת

°, ש"נ, — סגולת מי שהוא דתי, שהוא אדוק בדת, Religiosität; religiosité; -ty=: מלה השתמשו בה הרבה בספרות החדשה.