1, ש"ז, מ"ר הוֹלְלִים, לנק' °הוֹלֵלָה, הוֹלְלוֹת, — לועג וליצן, מחרף ומגדף, Spötter; moqueur; scoffer: לא יתיצבו הוֹלְלִים לנגד עיניך שנאת כל פעלי און (תהל' ה ו).  אמרתי לַהוֹלְלִים אל תהלו ולרשעים אל תרימו קרן (שם עה ה).  כי קנאתי בַּהוֹלְלִים שלום רשעים אראה כי אין חרצבות למותם ובריא אולם (שם עג ג-ד).  — °ולנק': מה אמולה לבתך הבת השובבה במקור נדפס "שובבבה". וכו' יקראו לך טמאת השם סכלה הוללה גועלת אישה ובניה (הקד' נופת צופים).