הוֹלָדָה

°, ש"נ, —  שה"פ מן הוליד:  כל איש מאישי המינים הטבעיים הצריכים להולדה (מו"נ ג יג).  ולא תבטל בעבורה (בעבור המילה) ההולדה אבל תחסר בו התאוה (שם מט).  שלא יהיה מאיש מצמח או מחי ההולדה עד שיגיע זה האיש לתכליתו וכו' אך הכריחו להשכיח בגידול אברי ההולדה מן האנשים והשדים ומן הנשים יותר משאר האברים (אמנוה רמה א ו).  הכח הטבעי שבו ההזנה והגדול וההולדה בדומה (ר"י אברבנאל, נחל' אבות ג ב).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים