*, הוכיח, ש"ז, — שה"פ מן הוֹכִיחַ, מן יכח, מה שמוכיח, משל וראיה, Beweis; preuve; Proof, evidence: גר שבא להתגייר אין מקבלין אותו אני אומר מעמון ומואב הוא ונעשה אותו הגר הוכיח לכל הגרים (ירוש' דמאי ב כב ג).  סירקי שהיתה מסתפקת יום אחד מן האסור נעשה אותו היום הוכיח לכל הימים (שם ג כג ג).  בשעה שהוכיחה קיים מותרת ובשעה שאין הוכיחה קיים לא כל שכן (שם, ניד' ב נ.).