°, ש"נ, מ"ר הוֹכָחוֹת, — שה"פ מן הוכיח, א) ראיה: ואם יש הוכחה שזה חבל בו כגון שהיתה החבלה במקום שאי אפשר לו לחבול בעצמו וכו' הרי זה נוטל בלא שבועה (שו"ע חו"מ צ יו). — ומ"ר: לאה שטוענת על ראובן וכו' ובזה הפסידה הרבה וקצת ביררה בעדים וקצת בהוכחות (טוח"מ, שבוע' צ).  כל מה שתוכל לברר בעדים שהפסידה יפרע לה וכו' אבל בהוכחות לא (שם).