הֶכְרֵחִי

°, ת"ז, לנק' הֶכְרָחִית מ"ר =חיִים, =חיּוֹת, — מה שהוא הכרח, מטבע ההכרח, notwendig; nécessaire; necessary: ואין בהכרחי טוב ורע כלל אבל שקר ואמת (ר"ש א"ת, מו"נ א פב).  עוד נגעי תקופות הימים הסובבים עלי בתמידות וחדושם הכרחי (בחינ' עולם יב).  כפילת החושים הנמצא בבעל חי כדי שיסודרו ענייניהם בענין יותר נאות ויותר שלם ואעפ"י שאינו הכרחי להם לתיקון חיותם (העקרים א ו).  וזה (השארות הנפש) דבר הכרחי אל התורה כמו שאמרנו (שם יא).  כי החיוב והשלילה חולקין האמת והשקר תמיד בכל החמרים ר"ל בהכרחי ובנמנע ובאפשר (שם ב כא).  הדבור הראשון לחקור אם היה המלך הכרחי בקבוץ המדיני ר"י אברבנאל, ש"א ח ד.  ולא דבר הנה הכתוב אלא על מה שהוא הכרחי בהבדל (ג"ע לר"א הקראי, קדוה"ח א).  — ולנק': וזאת ההקדמה הכרחית להם מפני ההקדמה הראשונה (ר"ש א"ת, מו"נ א עג).  כל ספור שתמצאהו כתוב בתורה הוא לתועלת הכרחית בתורה (שם ג נ).  וזאת האמונה אף על פי שאינה הכרחית לתורה אלהית בכלל ולא לתורת משה בפרט וכו' (העקרים א כג).  שראוי שימשוך האדם אחר קבלת האבות וחכמי הדת אף על פי שהיא הכרחית לתורה אלהית (שם יד).  שהיתה המלכתו הכרחית לתשועת העם (ר"י אברבנאל, ש"א ח ד).  ממה שאמרו במעלות בני אדם כי ידיעת זה הכרחית למבקש החכמה כדי להדבק בה ולהתרחק מהפכה (המעל' לרש"ט פלקיירא א).  ואם אינה מתנועעת בטבעיות ולא בתנועה מלאכותית כ"ש שלא בתנועה הכרחיית שאם תתנועע בתנועה הכרחיית אם כן לא תמצא לגוף חי שום תנועה רצונית בשום עת (תגמ' הנפ' ד.).  זאת התנועה נקראת תנועה ההכרחית כי לדעת זה הגלגל מכריע ומכריח כל הח' רקיעים עם כוכביהם אל זאת התנועה בעצמה (נחמ' ונעים, דוד גנז א יב).  — ומ"ר: וישמרוהו מכל הזק ויועילוהו בשמושיו ההכרחיים (ר"ש א"ת, מו"נ א נד).   כי כמו שמן האיש האחד ילקח ראיה על כל אישי המין בידיעת הדברים שהם עצמיים והכרחיים למציאותו וקיום מציאותו כן ראוי שתלקח ראיה מן הדברים שבאו בתורת משה ההכרחיים למציאותה וקיום מציאותה (העקר' א יא).  ולהיות שני הדברים הללו הכרחיים למציאות התורה וכו' בעבור זה כתב נעשה אדם (שם).  שעם ההודאה שהיו המלכים הכרחיים באומות הנה בעם ישראל היו בלתי צריכים (ר"י אברבנאל, ש"א ח ד).  ההקדמות הכוללות אשר הציעום המדברים וכו' והם הכרחיות בקיום מה שירצו לקיימו (ר"ש א"ת, מו"נ א עג).  וברוב יכניס (האדם) עצמו בסכנות עצומות ברכיבת הים ועבודת המלכים ותכלית כונתו להשיג אל אלו המותרות שאינם הכרחיות (שם ג יב).  וכן פועל הגלגל רצוני לומר אשר המציאו על תכונות הכרחיות לבוא אל התכלית אשר בעבורו נמצא (ספורנו, אור עמים יח.).  — וקצת במשמ' שֵׁם, מה שהוא הכרח לאדם, ואמר המליץ: ולא ישמח זהב יהב ורקב גבר תמים ולא ידרש יתרים, אבל ישמח בְּהֶכְרֵחִי1 ולמעט יהי צריך להדמות לעירים (ר' לוי בר חיים, בתי הנפ' והלחש' א).  כי כאשר נתבונן במציאות נמצא כי כל הרעות העולמיות אינן רק מצד מעוט ההסתפקות בני אדם בהכרחי (י"ג יסודות לר"ד בר יו"ט בן בילא ז).    



1 כך נקוד בכ"י.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים