הַכְשָׁרָה

*, ש"נ, — שה"פ מן הכשיר: הכשרת (מים) (תענ' י.).  ויש לדעת הואיל ומצאנו הכשרתה (של התפלה) בגלות וישראל בגלות הם טמאים והתפלה היא ראויה מהם יכשר גם מן הטמא הוא הדין על הקריאה (ג"ע לר"א הקראי, תפלה).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים