ב. הִלְקֵט

*1,  פ"י, —  במלאכת נתוח של רפואה, חתך את ההלקוטיםמהלקטין את המילה ואם לא הילקט ענוש כרת  (שבת קלג:).

— נִתפ', °נִתְהַלְקֵט, —  נחתכו ההלקוטים:  וכשחותך את הערלה יש שמשתיירין ציצין בעיקר עטרה שכשנוטל אותם עטרה מתהלקטת ויוצא אותו הזיז  (תשו' גאו' קדמ', דוד קסל, סי' פח).



1 אמר רה"ג (תשו' גא' קדמ', דוד קסל, סי' פח). וז"ל:  אלא שאין אנו רואין הילקוט מלשון לקיטה וכו' ומדמי לן מהלקטין עושין אותה כהילקט וכו' ופירוש הילקט כמו זיז יוצא וכו' וכשחותך את הערלה יש שמשתיירין ציצין בעיקר עטרה שכשנוטל אותם עטרה מתהלקטת ויוצא אותו הזיז וכו' שהציצין עצמם נקראין הילקוטין ונטילתן אפשר דנק' הילקט ודברים אלו מסברא דילן אינון ולא מפי השמועה.  ע"כ.  וכן רב שלום גאון (בתש' הגא' מר"י  טוב  עלם).

חיפוש במילון: