הַלְשָׁנָה

°, ש"נ, — שה"פ מן הִלְשִׁין: וראובן טען איך קודם זה גיזם ואיים שיעשה לו הלשנה ומראה עדים כשרים בזה (שו"ת בנימין זאב תא).  הנה באה ונהייתה מאתם תצא אש הלשנתם ביד רמה בהוציאם הרבה כספים על יד אויבי ישראל (אגר' ר' אבר' היכיני לנתן העזתי).  ובזה ובכל כיוצא באלה ההלשנות והמסיריות הביאוהו לסכנה גדולה ועצומה (שו"ת מהרשד"ם יו"ד עז).  שראינו את כל תוקף המסירות וההלשנות שעשו והביאו אותנו במצור ובמצוק (שו"ת מהרי"ט א יד).  שהם (הקדושים) מסופקים וכו' והולדת הבנים הם אסורים ודאים וחמורים וההלשנות והרדיפות הן איומים וגזומים ואין ספק מוציא מידי ודאי (שו"ת שמש צדק' ב ו).  שהזיקו לאחים מאטו בהלשנותם והמסייעים אותם לעבירה זו עתידין ליתן את הדין (שו"ת ר"י לאטש 143).  כשהיתה עגלה מוכנת לנסיעת נתהווה עליו הלשנה ונצרך לילך להקרייז והוא הערכאות (זכרון טוב, מעבדות הצדיק ו).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים