°, ת"ז, לנק' -כִית, מ"ר הֶמְשֵׁכִיִים -כִיּוֹת, — מטבע ההמשך: הזמן באדם הוא כצילו של עוף בשעה שהוא עף וזה כי כמו שאותו הצל ההמשכיי של העוף הוא העושה אותו והוא בעצמו סבת הפסדו וכו' כן הדבר בזה הצל שהוא הזמן (ראש' דעת לר"מ אלבילה ב ז).  שרצו הכרח המצא למשיח שלשה שלימיות האחד שלימות טבעי והשני שלימות הרגלי והשלישי המשכי וכו' ואל השלימות ההמשכיי והנבואיי אמרו שיהיה גבוה בזאת המעלה אל שתהיה לו השפעה מהמלאכים ומעולם השלם (דרך אמונה, ר"א ביבאגו ב ו, הקד' ה).  וידעו כי ערומים הם בששולל מהם ההשגה ההמשכית השלמה ונשארו זולתה (שם ב ב).