°, ש"נ, —  שה"פ מן *הִמְתִּין, במשמ' מתינות:  ולפוסקין את הדין אמרו לבל יסמכו במחשבה ראשונה אך בהמתנה גדולה ובעיון הדק לבל יטעו בשיקול הדעת (ר' יונה, אבות א א).  אף על פי שלפעמים יהיו חלשתם ועצלתם והמתנתם נופלות בסבת מזג החום (קאנון א ב ב ג).  — ובמשמ' שהיית זמן מה:  ראובן לקח בגדים בהמתנה בויניציאה מסוחר אחד יון בעד ששה חדשים (שו"ת הרשד"ם, חו"מ קיח).  אם לא שכר עליהם והפסיד מלאכתו ע"י המתנתו אין הפועלים צריכים לשלם לו היזיקו (לבוש, שכיר' פוע' שלג ו).