*, ש"ז, — שה"פ מן הֵעָלֵם, שנעלם ממנו שדבר זה אסור וכדומה: הכותב שתי אותיות בהעלם אחד (שבת יב ד).  אכל ושתה בהעלם אחת (יומ' ח ג).  כל שיש בה ידיעה בתחילה וידיעה בסוף והעלם בנתיים (שבוע' א ב).  הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו בהעלם אחת (כרית' ג ז).  אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה (הור' ב ג).  ולא היה לי מן המדע לעניי ורע מזלי ומיעוט דעתי והעלם סוד הלשון ממני (הקד' ריב"ג לספ' השרש').  דברים שאינם צריכים הסתר והעלם אלא הדין נותן להיות הדבור מבואר ושלם (הקד' ר"א הקראי לג"ע).