הַעֲנָקָה

°, ש"נ, —  שה"פ מן הֶעֱנִיק:  כי אנחנו יודעים שהענקה חובה ומוסר הנפש בכניעה ובשפלות חובה וההונאה מגונה (כוזרי ג ז).  משכורת הוא הענקה מנכסיו (רש"י בראש' כט טו).  וצוה בזה כאשר צוה בהענקה (רמב"ן שמות כא ח).  ואשר ייטיבו לאנשים אוהבים לאשר ייטיבו אם לא תחובר בזאת ההטבה עבודה גדולה או דבר יותר רע ועצום מן ההענקה ההיא (נופ' צופים ג ד).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים