הַעֲמָקָה

°, ש"נ, —  שה"פ מן העמיק:  העמקה והרחבה (השרשים לריב"ג, עמק).  הם (החכמים) מבינים במעשי בראשית החכמה הטבעית וההעמקה בהתחלות המציאות (פי' המשנ' להרמב"ם, חגי' ב א).  ואמנם (המים) הנחים יקנו בגלוי רוע אשר לא יקנוהו בהעמקה ובהסתר (קאנון א ב ב יו).

חיפוש במילון: