הַעֲמָקָה
°, ש"נ, — שה"פ מן העמיק: העמקה והרחבה (השרשים לריב"ג, עמק). הם (החכמים) מבינים במעשי בראשית החכמה הטבעית וההעמקה בהתחלות המציאות (פי' המשנ' להרמב"ם, חגי' ב א). ואמנם (המים) הנחים יקנו בגלוי רוע אשר לא יקנוהו בהעמקה ובהסתר (קאנון א ב ב יו).