*, ש"נ, מ"ר הַעֲלָמוֹת, — שה"פ מן הֶעֱלִים:  הכותב שתי אותיות בשתי העלמות אחת שחרית ואחת בין הערבים (שבת יב ו).  העלמה למלקות (שבוע' ד.).  ועיקר השמירה בראיית העין היא וכו' וכנגדה עיקר הפשיעות העלמת עין (רסע"ג, תשו' הגאו', הרכבי תקנ).  כי אין לפני אלהיך העלמה ולא הנחה ולא שכחה (חו"ה, חשבון הנפש ג).  נעמד על ההמשל וההעלם למה שצריך העלמתו (פתיח' מו"נ).  ועם כל העלמתו היה מנוח ואשתו רואים ומשקיפים במעשיו (ר"י אברבנאל, שופט' יג כ).  ואמר החכם:  העלמת הזכות ופרסום החובה מופת על שנאה ואיבה (אברהם גביזון, עמר השכחה).  והתחייב ללמד את כמ' מאיר הנ"ל המלאכה הנ"ל ולא להעלים ממנו שום העלמה בעולם (פנקס קראקא, שנת תיא כה).