* 1, ש"נ, — אדמה גרועה, כחושה, לא נותנת פרי, Schlechtes Feld; terrain mauvais; bad field: הנזקין שמין להן בעידית וב"ח בבינונית וכתובת אשה בזיבורית2 גיט' ה א. אין נפרעין מנכסי יתומים אלא מן הזיבורית שם ב. אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש נכסים בני חורין ואפילו הן זיבורית כתוב' צה.. אין לו אלא עידית כולן גובין מן העידית בינונית כולם גובין בינונית זיבורית כולם גובין זיבורית ב"ק ז:. — ועי' *זְבֹרִית.
1 בערב' צַבַּאַרה صَبّارَة, ועי' הערה שלקמן.
2 ראו קצת החכמים בשם זה מלה רומית sabulosa, במשמ' אדמת חול. אך כבר החזירה לוי למקורה השמי וגזר אותה מהפעל זַבַרַ زَبَرَ הערבי שמשמש גם במשמ' זרק אבנים, ואמר כי זבורית היא שדה שהכאיבוה באבנים, או שיש באדמתה אבנים. והנה כבר ראינו בהערה הקודמת, בערך זבוֹרִית, כי במקום הצרוף זבר בעברית משמש בערב' גם הצרוף צבר בצדי תחת הזין, והשם צבארה صبارة פרשו המלונים הערבים כך: אלארצ' אלע'ליט'ה אלמשרפה לא נבת פיהא ולא תנבת שיא, — ר"ל אדמה קשה אין בה צמח ולא תצמיח כלום.