זִיקָה

1, ש"נ, מ"ר זִיקוֹת, — א) ניצוצות של אש, Brandpfeil; flèche ardente; burning dart: הן כלכם קדחי אש מאזרי זִיקוֹת2 לכו באור אשכם וּבְזִיקוֹת בערתם (ישע' נ יא). — ואמר הפיטן: שמור פיך וידך עם ידידים, ואל תרבה צחוק עוד עם חברים, ודע כי מצעיר זיקות תהי אש, ועולם ריב יהי במעט דברים (שירי ר"מ דרעי הקראי א נב). — ב) *כוכב קושט כחץ בחלל האויר, Sternschnuppe; astéroide; shooting star: גערתו תחוה ברק ותנצח זיקות במשפט (ב"ס גני' מג יג).



1 עי' ערך הקודם ועי' הערה לקמן.

2 הקדמונים פרשו פשוט ניצוץ. והחדשים אמרו כי הכונה בזה לחצים של אש שזורקים על האויב, אך יש לפקפק אם היתה כבר המצאה זו ידועה כבר בזמן ההוא.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים