— קל לא נמצא במקרא.

— פִע', זִמֵּר, — זִמֵּר לפלוני, שבח והלל אותו בדברי שיר וזמר, בכלל שר בפה או נגן בכלי נגינה, musizieren; chanter ou jouer d'un instrum; to sing to play a music instrument:  שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליי' אנכי אשירה אֲזַמֵּר ליי' אלהי ישראל שופט' ה ג.  על כן אודך יי' בגויים ולשמך אֲזַמֵּר ש"ב כב נ.  הודו ליי' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילתיו שירו לו זַמְּרוּ לו שיחו בכל נפלאתיו (דהי"א יו ח=ט).  טוב להודות ליי' וּלְזַמֵּר לשמך עליון תהל' צב ב. — ובכלי נגינה: הודו ליי' בכנור בנבל עשור זַמְּרוּ לו שם לג ב.  ענו ליי' בתודה זַמְּרוּ לאלהינו בכנור שם קמז ז.  יהללו שמו במחול בתף וכנור יְזַמְּרוּ לו שם קמט ג. — וביחס הפעול, זִמֵּר את פלוני:  זַמְּרוּ יי' כי גאות עשה ישע' יב ה.  הריעו לאלהים כל הארץ זַמְּרוּ כבוד שמו תהל' סו א=ב.  — ועתיד ומקור בהוספת ה בסוף:  הללו יה כי טוב זַמְּרָה1 אלהינו כי נעים נאוה תהלה תהל' קמז א.  אשמחה ואעלצה בך אֲזַמְּרָה שמך עליון שם ט ג.  גם אני אודך בכלי נבל אמתך אלהי אֲזַמְּרָה לך בכנור קדוש ישראל שם עא כב.  נכון לבי אלהים נכון לבי אשירה וַאֲזַמֵּרָה שם נז ח. — ובכנ':  אודך בעמים אדני אֲזַמֶּרְךָ בלאמים שם י.  אודך בכל לבי נגד אלהים אֲזַמְּרֶךָ שם קלח א.  למען יְזַמֶּרְךָ כבוד ולא ידם שם ל יג. — ובמשמ' °אומרים זמירות לכבודו:  החתן בשבת שקודם החתונה וכו' שמזמרין אותו חייב לעלות אבל אלמן שאין מזמרין אותו אינו חייב הלבוש או"ח, שבת רפב ז.

 — קל, *זָמַר אותו:  הוא זמרני ואני זמרתיו הוא קלסני ואני קלסתיו מד"ר שה"ש, דודי לי.

— פֻע', °זֻמַּר, — שזמרו אותו: ריב לטוב יומר, ולשפלות עמק יְזֻמָּר, זאת קומתך דמתה לתמר יוצר א פסח, אהבוך.