1, ש"נ, סמי' זִמְרַת, — פרי משֻבח, feine Frucht; fruit fin; fine fruit: ויאמר אלהם ישראל אביהם (לבניו) אם כן אפוא זאת עשו קחו  מִזִּמְרַת2 הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים בראש' מג יא. — והשתמשו במשמעה זו בספרות, ובמשמ' תשורה ומתנה: אם יבאו מלאכים מן מלכי תרשישים וצורים מן כוש ומלכי איים לשאול לשלום המלך והגבירה ועמהם מנחה וזמרה ותשורה חייב להראות להם גדולה וגבורה פי' י' הדברות לנסי ב"ר נח הקראי א.