זִעְזוּעַ

°, ש"ז, מ"ר זִעְזוּעִים, — שה"פ מן זִעְזַע:  קשה לכותל אותו זיעזוע שמזעזעין הקרקע בשעה שמתקינין שם הריחים (רגמ"ה כ"ב יח)..  גוזר הקב"ה למלאך וסופק כפים וכו' ויוצא זעזוע מביניהם (ערוך, ערך גהא). — ואמר הפיטן:  רשם אסר בצבאותיכם, בְּזִעְזוּעַ חיל אילותכם, רחוק דחוק אתכם, השבעתי אתכם (רגמ"ה כ"ב יח)..  גוזר הקב"ה למלאך וסופק כפים וכו' ויוצא זעזוע מביניהם (ערוך, ערך גהא).   

חיפוש במילון:
ערכים קשורים