זִעְזוּעַ
°, ש"ז, מ"ר זִעְזוּעִים, — שה"פ מן זִעְזַע: קשה לכותל אותו זיעזוע שמזעזעין הקרקע בשעה שמתקינין שם הריחים (רגמ"ה כ"ב יח).. גוזר הקב"ה למלאך וסופק כפים וכו' ויוצא זעזוע מביניהם (ערוך, ערך גהא). — ואמר הפיטן: רשם אסר בצבאותיכם, בְּזִעְזוּעַ חיל אילותכם, רחוק דחוק אתכם, השבעתי אתכם (רגמ"ה כ"ב יח).. גוזר הקב"ה למלאך וסופק כפים וכו' ויוצא זעזוע מביניהם (ערוך, ערך גהא).