זְעוּנָה
°1, ש"נ, — כעס וקצף: זימנא מטרונא לר' יוסי שיננא, זוגות זיווגתי הנה ונתפרדו בזעונה2, בחנתי בדבריכם אמונה מצאתי בכם, אמת אתם ותורתכם (מחז' ויטרי תצא).
1 עי' הערה לקמן.
2 לא נתברר מקור מלה זו. ואולי יצרה הפיטן מן זעם, זעום, בשביל החרוז עם שיננא ואמונה.