, א) ת"ז,  לנק' זְקֵנָה, מ"ר זְקֵנִים, זְקֵנוֹת, — מי שהוא בא בשנים, שכבר עברו עליו הרבה שנים מיום הולדו, alt; vieux; old: יש לנו אב זָקֵן וילד זקנים קטן (בראש' מד כ). והנה איש זָקֵן בא מן מעשהו מן השדה בערב (שופט' יט יו). ותאמר (בעלת האוב לשאול) איש זָקֵן עלה והוא עטה מעיל וידע שאול כי שמואל הוא (ש"א כח יד). השלום אביכם הַזָּקֵן אשר אמרתם (בראש' מג כז). וידברו בעיר אשר הנביא הַזָּקֵן ישב בה (מ"א יג כה). ויחלו באנשים הַזְּקֵנִים אשר לפני הבית (יחזק' ט ו). — ב) ש"ז, מ"ר זְקֵנִים, איש זקן, Greis; vieillard; old men: מפני שיבה תקום והדרת פני זָקֵן (ויקר' יט לב). ולא יהיה זָקֵן בביתך כל הימים ש"א ב לב.  על זָקֵן הכבדת עֻלך מאד (ישע' מז ו). גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לְזָקֵן ונער לא יחן (דבר' כח נ). ירהבו הנער בַּזָּקֵן והנקלה בנכבד (ישע' ג ה). — ולנק': בתולה ומעוברת ומניקה וזקנה (נדה א ג). איזו היא זקנה כל שעברו עליה שלש עונות (שם ה). לאדם שיש לו ב' נשים אחת ילדה ואחת זקינה ילדה מלקטת לו לבנות זקינה מלקטת לו שחורות נמצא קרח מכאן ומכאן (ב"מ ס:). שמשיאין לו עצה הוגנת לו שאם היה הוא ילד והיא זקנה הוא זקן והיא ילדה אומרין לו מה לך אצל ילדה מה לך אצל זקנה כלך אצל שכמותך ואל תשים קטטה בביתך (יבמ' מד.). איזו היא זקינה כל שקורין אותה אמא פלנית ואינה מקפדת (מד"ר בראש' מז). — ומ"ר: כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש נערים וּזְקֵנִים ערום ויחף (ישע' כ ד). אז תשמח בתולה במחול ובחרים וּזְקֵנִים יחדו (ירמ' לא יג). עד ישבו זְקֵנִים וזקנות ברחבות ירושלם ואיש משענתו בידו מרב ימים (זכר' ח ד). עטרת זְקֵנִים בני בנים ותפארת בנים אבותם (משלי יז ו). תפארת בחורים כחם והדר זְקֵנִים שיבה (שם כ כט). ויועץ המלך רחבעם את הַזְּקֵנִים אשר היו עמדים את פני שלמה אביו בהיתו חי וכו' ויעזב את עצת הַזְּקֵנִים אשר יעצהו ויועץ את הילדים אשר גדלו אתו (מ"א יב ו-ח). שמעו זאת הַזְּקֵנִים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם (יוא' א ב). — ולנק' זְקֵנוֹת: עד ישבו זקנים וּזְקֵנוֹת ברחבות ירושלם ואיש משענתו בידו מרב ימים (זכר' ח ד). ישבו לארץ ידמו זִקְנֵי בת ציון העלו עפר על ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם (איכ' ב י). ויאמר משה בנערינו וּבִזְקֵנֵינוּ נלך בבנינו ובבנותנו (שמות י ט). שאל אביך ויגדך זְקֵנֶיךָ ויאמרו לך (דבר' לב ז). והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זִקְנֵיכֶם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו (יוא' ג א). — ומשל: זקן בבית רטנן בבית זקנה בבית אוצר טוב בבית1 (ערכ' יט.). משל ממשש הזקן מה שלא אבד (ר"ח שבת קנב.). — °הבלי הזקנות: גם דברי הנביאים שנכתבו ללא ספק לתועלת גדולה אנו קוראין אותם לעתים רחוקים כדרך ספור הבלי הזקנות (הקד' מלמד התלמ'). שם אבונצר יומו רד, יען אמר כי התאחדות השכל האנושי עם השכל הנפרד, הוא מהבלי הזקנות, וכל אשר האמין גלגל הנפשות האנונות (עמנ', מחב' כח). שהמאמר בשוב האדם עצם הוא מהבלי הזקנות כי ההוה נפסד לא ישוב נצחי (מנח' קנאות לר"י מפיסא 62). — ג) בפרט זְקַן הבית, זקן העדה, זקני העיר, השבט, וכדומה, החשוב, החשובים, הממונה על העבדים, על סדרי הבית, מנהיגי העיר, השבט, וכדומה: ויאמר אברהם אל עבדו זְקַן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי (בראש' כד ב). ויעלו אתו כל עבדי פרעה זִקְנֵי ביתו (שם נ ז). ויצם דוד צום ובא ולן ושכב ארצה ויקמו זִקְנֵי ביתו עליו להקימו מן הארץ (ש"ב יב יו-יז). ויכרת יי' מישראל ראש וזנב כפה ואגמון יום אחד זָקֵן ונשוא פנים הוא הראש ונביא מורה שקר הוא הזנב (ישע' ט יג-יד). ואמר אבי הנערָ אל הַזְּקֵנִים את בתי נתתי לאיש הזה לאשה וישנאה והנה הוא שם עלילת דברים וכו' ופרשו השמלה לפני זִקְנֵי העיר ולקחו זִקְנֵי העיר ההוא את האיש ויסרו אתו וענשו אתו מאה כסף (דבר' כב יו-יט). ותשלח הספרים אל הַזְּקֵנִים ואל החֹרים אשר בעירו (מ"א כא ח). וישלח אשר על הבית ואשר על העיר וְהַזְּקֵנִים והאֹמנים אל יהוא לאמר עבדיך אנחנו (מ"ב י ה). ויאמר בעז לַזְּקֵנִים וכל העם עדים אתם היום כי קניתי את כל אשר לאבימלך (רות ד ט). לך ואספת את זִקְנֵי ישראל ואמרת אלהם יי' אלהי אבתיכם נראה אלי (שמות ג יו). ויעש כן משה לעיני זִקְנֵי ישראל (שם יז ו). ויבא אהרן וכל זִקְנֵי ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים (שם יח יב). אספה לי שבעים איש מִזִּקְנֵי ישראל אשר ידעת כי הם זִקְנֵי העם ושטריו (במד' יא יו). וילכו זִקְנֵי מואב וְזִקְנֵי מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם (שם כב ז). ושלחו זִקְנֵי עירו (של הרוצח שרצח נפש בזדון) ולקחו אתו משם ונתנו אתו ביד גאל הדם ומת (דבר' יט יב). הקהילו אלי את כל זִקְנֵי שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה (שם לא כח). ועמד (הרוצח שנס לעיר המקלט) פתח שער העיר ודבר באזני זִקְנֵי העיר ההיא את דבריו (יהוש' כ ד). וילכו זִקְנֵי גלעד לקחת את יפתח מארץ טוב וכו' ויאמר יפתח לְִזְקֵני גלעד הלא אתם שנאתם אותי וכו' ויאמרו זִקְנֵי גלעד אל יפתח לכן עתה שבנו אליך והלכת עמנו ונלחמת בבני עמון והיית לנו לראש לכל ישבי גלעד (שופט' יא ה-ח). ויאמרו זִקְנֵי העדה מה נעשה לנותרים לנשים כי נשמדה מבנימן אשה (שם כא יו). ויתקבצו כל זִקְנֵי ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך (ש"א ח ד). עתה כבדני נא נגד זִקְנֵי עמי ונגד ישראל (שם יה ל). ויבא (שמואל) בית לחם ויחרדו זִקְנֵי העיר לקראתו ויאמר שלם בואך (שם יו ד). והמלך דוד שלח אל צדוק ואל אביתר הכהנים לאמר דברו אל זִקְנֵי יהודה לאמר למה תהיו אחרנים להשיב את המלך אל ביתו (ש"ב יט יב). ויקרא מלך ישראל לכל זִקְנֵי הארץ ויאמר דעו נא וראו כי רעה זה מבקש כי שלח אלי לנשי ובני וכו' ויאמרו אליו כל הַזְּקֵנִים וכל העם אל תשמע ולוא תאבה (מ"א כ ז-ח). יי' במשפט יבוא עם זִקְנֵי עמו ושריו (ישע' ). זִקְנֵי גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך (יחזק' כז ט).  נודע בשערים בעלה בשבתו עם זִקְנֵי ארץ (משלי לא כג). יעמדו נא שרינו וכו' ועמהם זִקְנֵי עיר ועיר ושפטיה (עזר' י יד). — ובכנ': כהני וּזְקֵנַי בעיר גועו (איכ' א יט). ויאמרו אלינו זְקֵינֵינוּ וכל ישבי ארצנו לאמר קחו בידכם צידה לדרך ולכו לקראתם (יהוש' ט יא). ויצאו זְקֵנֶיךָ ושפטיך ומדדו אל הערים אשר סביבת החלל (דבר' כא ב). אתם נצבים היום כלכם לפני יי' אלהיכם ראשיכם שבטיכם זִקְנֵיכֶם ושטריכם כל איש ישראל (שם כט ט). וכל ישראל וּזְקֵנָיו ושטרים ושפטיו עמדים מזה ומזה לארון (יהוש' ח לג). כי מלך יי' צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זְקֵנָיו כבוד (ישע' כד כג). לאסר שריו בנפשו וּזְקֵנָיו יחכם (תהל' קה כב). ויכתב אליו את שרי סכות ואת זְקֵנֶיהָ שבעים ושבעה איש (שופט' ח יד). משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים (אבות א א). אמר שמעון בן עזאי מקובל אני מפי שבעים ושנים זקנים2 ביום שהושיבו ראב"ע בישיבה (זבח' א ג).  שאלו פלוסופין את הזקנים ברומי אם אלהיכם אין רצונו בע"א מפני מה אינו מבטלה (ע"ז נד:). — *וכנוי לראשי הישיבות וכדומה: הפך רבי (וראה את בר קפרא צוחק) אמר רבי איני מכירך זקן (ירוש' מו"ק ג פא ג). סמיכת זקנים ועריפת עגלה בשלשה (סנה' א ג). מעשה שהלכו זקני ב"ש וזקני ב"ה לבקר את ר' יוחנן (ברכ' יא.). — *ויועץ המלכות, Senator: משל לזקן שהיתה לו מעופרת והיה מצוה את תלמידו ואומר לו קפלה ונערה אמר לו אדוני המלך מכל מעפראות שיש לך אי אתה מצוה אותי אלא על זו אמר לו מפני שאותה לבשתי כשנתמניתי זקן (מד"ר ויקר' ב). — °זְקַן הקהל: אל זקן הקהל ר' מכלוף בן חנין וכו' והגבית במעמד זקני הקהל לשתי הנשים כתובותיהן תשב"צ יג. — ד) *אבי האב, Grosvater; grand-père; grand - father: בשעה שעשה אברהם זקינן רצוני נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם (ירוש' ברכ' ה ב). שאול לא זכה למלוכה אלא על ידי שהיה זקינו  מדליק נר לרבים (שם שבי' סוף ג). אמר רבי שמואל בר נחמן רכוב הייתי על כתיפו של זקיני ועולה מעירו לכפר חנן דרך בית שאן מד"ר בראש' ט. שחייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקינו (שם צד). השבעה לי כשם שנשבע לי זקינך (שם סח). אמרה לו (רחל ליעקב) וזקינך לא היו לו בנים וחגר מתניו כנגד שרה (שם עא). ואיני תופש אלא מה שאמר זקיני כי ברוב חלומות והבלים ודברים הרבה (שם קהל', כי ברוב). לשני אחין שיצא שטר חוב על זקניהם פרע אותו אחד מהם (שם במד' יט). ואף תמר שלקחה יהודה זקניכם לא מפסול משפחה היא אלא בתו של שם בן נח (שם רות, בסוף). ומה ראה (עמלק) לישב לו על הדרך שכך ציוהו עשו זקנו לקדמו לדרך (תנחומא שלח יח). ושוה בן חברך לך כבנך, ואביהו כאילו הוא זְקֵנָךְ (רה"ג, מוסר השכל). אדרש בעודי אחפש במצוות שלמה זְקֵנִי (רשב"ג, שירי שלמה א). ואפי' בניהן אינן זוכין בה בשביל אביהן אלא בזכות זקניהם אם היו מיוצאי מצרים (רש"י ב"ב קיז.). וכן פירש רבינו זקננו בשבועות (תשו' ר"ת קנד). ורבינו שלמה זקיני פירשה כן (רשב"ם פסח' קז:). רבינו שמשון זקנו של רשב"א (תוספ' יבמ' מב.). הורה רבי שמואל בן רבי יהודה הכהן משם אביו לישב באבילות לבני בנים כשנפטר זקנם אבל זקן לא ישב לבני בנים שהן חייבין בכבודו (אור זרוע, אבילות תכח). ואם שמות זקיניהם שוין יכתבו סימן יחוסם כהונה או לויה או דורות (סמ"ג מ"ע, סי' צג). — ובמליצה בבע"ח: ויען הכלב וכו' זקני היה במצרים בשעת הגאולה (משל הקדמונ' א). — *זְקֵנָה, זְקֵנָתִי, זְקֵנָתוֹ, אֵם אִמּוֹ: מעשה בשפחה אחת וכו' שנתגיירה זקינתה פחות מבת שלש שנים ויום אחד (ירוש' יבמ' ח ט:). אמר לה (יעקב לרחל) יכולה את לעשות כשם שעשתה זקנתי אמרה לו מה עשתה אמר לה הכניסה צרתה לתוך ביתה (מד"ר בראש' עא). זקינתו של זה (של בנימין) על ידי שמשכה פרעה לילה אחת לקה בנגעים הוא וכל ביתו (שם צג). אמר דוד חייב אני לעמוד בחצי הלילה ולקלסך על פלאות שעשית עם זקנתי (שם במד' טו). אמר לו הקב"ה למלאך שרו של עשו מה את עומד הוא בא עליך וחמשה קמיעות בידו זכותו וזכות אביו וזכות אמו וזכות זקנו וזכות זקנתו מדוד עצמך עמו (שם שה"ש, מי זאת). משפטים שהבאת על עמונים ומואבים וצדקות שעשית עם זקני ועם זקנתי (שם רות, חצות לילה). ושהתקינו כל הדברים על דעת הזקינה ועל דעת העדים (תשו' ר' שלמה, מעש' הגא' סה). שאמרה הנערה כל מה שזקינתי עושה מקובל עלי (שם). והלכו לכל הדברים על עסק הקידושין ועסק הכתובה על דעת זקינתה והנערה היתה מבפנים בחדר (שם). שמעולם לא הייתי אפטרופוס להיתומים ולאלמנה זקנתם אלא נתעסקתי בזה המכר כמו סרסור (שו"ת הרדב"ז תמט). ודינו יצא שילקח הבית לחזקתו אח"כ על בקשת זקינתם מרת לאה ואמם ואביהם פרעו סך זה (שו"ת רמ"א קט). וזקנתנו מעולם לא ערערה על זה (שם). ושמעון השיב כן דברת הבית של זקנך אמנם יודע לך שכשמת יעקב גבתה אותו זקנתי בכתובתה (שו"ת פרי הארץ חו"מ י). ברך נא בשמי לשלום את אביך ואמך ואם זקנתך (אגר' יל"ג א נא). — ה) *בדברים לא בע"ח, בצמחים וכדומה, מה שעבר עליו כבר זמן רב: נפלו לה זתים וגפנים זקנים ימכרו לעצים וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות (כתוב' ח ה). זקינה ונראית כנטיעה הרי זו כנטיעה נטיעה ונראית כזקינה (הרי זו) כזקינה מה בין זקינה לנטיעה זקינה עד עצרת נטיעה עד ראש השנה זקינה מעין שלשה נטיעה מעין עשרה (תוספתא שבי' א ב). שלש נטיעות שהן עושות כעשר שאינן עושות שלש זקינות שהן עושות כעשר שאינן עושות (ירוש' שם א ז). אילנות זקנים אינן נוחין לשרוף כמו אילנות בחורים (רש"י תמיד כט.).