*, ש"נ, — כמו זִקְנָה: בנערותיך לא קבצת איך תשיג בזקנותיך (ב"ס גני' כה ג). אשריך ילדותי שלא ביישה את זקנותי (תוספתא סוכ' ד א). אל תאמן בעצמך עד יום זקנותך (ירוש' שבת א ג:). גידלו ובירכו בנערותו ונתן לו אחרית ותקוה בזקנותו (שם קדוש' ד סו ד). כששמעו חכמים בדבר אמרו מה בזקנותו כך בילדותו על אחת כמה וכמה (ערוב' כא:). למד תורה בילדותו ילמוד תורה בזקנותו היו לו תלמידים בילדותו יהיו לו תלמידים בזקנותו (יבמ' סב:). שכל אומנות שבעולם אין עומדת לו אלא בימי ילדותו אבל בימי זקנותו הרי הוא מוטל ברעב אבל תורה אינה כן עומדת לו לאדם בעת ילדותו ונותנת לו אחרית ותקוה בעת זקנותו (קדוש' פב:). אמר רבי חנינא חמין ושמן שסכתני אמי בילדותי הן עמדו לי בעת זקנותי (חול' כד:). וזה (יצה"ר) גדל עם אדם מנערותו עד זקנותו (מד"ר בראש' נד). אוי לו למלך שבקטנותו הצליח ובזקנותו לא הצליח (שם איכ', פתיח'). יש לך אדם שעושה מעשים רעים בנערותו ומשכח ובזקנותו הוא חוזר עליה (שם רות, ליני). אבנים שישבנו עליהן בנערותינו עשו עמנו מלחמה בזקנותינו (ירוש' ביצ' א ס ג). יש מהן אומרים אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנותינו אלו חסידים ואנשי מעשה ויש מהן אומרים אשרי זקנותנו שכפרה את ילדותנו אלו בעלי תשובה (סוכ' נג.). רבי שנית לנו בילדותיך הכסף קונה את הזהב ותחזור ותשנה לנו בזקנותיך הזהב קונה את הכסף (ב"מ מד.).