זָקַף

, פ"י, — א) עשהו זקוף, ההפך מן כפוף: יי' מתיר אסורים יי' פוקח עורים יי' זֹקֵף כפופים תהל' קמו ז-ח. סומך יי' לכל הנפלים וְזוֹקֵף לכל הכפופים שם קמה יד. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתסמכינו מנפילתינו ותזקפנו מכפיפתינו ירוש' ברכ' א ח. מלמד שזקף (החמס) עצמו כמקל ועמד לפני הקב"ה ואמר לפניו רבש"ע לא מהם ולא מהמונם סנה' קח.. ומשנפלו אדומיים בימי אמציהו לא העמידו מלך במקומן ולא זקפו ראש עד היום סעו"ר כ. — ועומד: כשהוא כורע כורע בברוך כשהוא זוקף זוקף בשם ברכ' יב.. מי שהיה יושב לא היה יכול לעמוד (במכת החשך במצרים) והעומד אינו יכול לישב ומי שהיה רובץ אינו יכול לזקוף מד"ר שמות יז. — ב) *העמידו בזקיפה: מקום היה למטה מירושלם ונקרא מוצא יורדים לשם ומלקטין משם מורביות של ערבה ובאין וזוקפין אותן בצידי המזבח וראשיהן כפופין ע"ג המזבח סוכ' ד ה. ואת הכותל (מרחיקין) מן המזחילה ד' אמות כדי שיהא זוקף את הסולם ב"ב ב ה. שלא תהיו יגעים לא לדרוך ולא לבצור אלא אתה מביאה בעגלה וזוקפה בזוית ומסתפק והולך כשותה מן הפיטום ספרי האזינו שיז. שזקף ביצה להשתחות לה ולא השתחוה לה ע"ז מו.. — ג) *זקף המטה, המנורה, וכדומה, העמידה כדרכה, לא כפויה, לא מפֹרקה: ואין זוקפין את המנורה ביום טוב ביצה ב ו. בערב שבת הוא זוקף את מיטותיו ובמוצאי שבת הוא כופן ירוש' ברכ' ג א. זה זוקף מטתו ונשמט והולך לו וזה זוקף מטתו ונשמו והולך לו שבת מג.. ולא יזקוף את המטה לפרוס עליה סדין ערוב' מד.. — ובכלל, העמיד: למלך שנשא למטרונה והכניסה לו שנים אריסין אף המלך זקף לה כנגדן שני אריסין מד"ר דבר' ג. — זקף עיניו: וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם ספרי ראה פ. שכל מי שהוא מתודע לרשות נותנים פנים בו וזוקפים פנים בו אדר"נ נוסח' ב, כב. — זקף חוטמו, בגאוה: פועה שהופיע פנים כנגד פרעה וזקפה חוטמה בו אמרה לו אוי לאותו האיש כשיבא האלהים ליפרע ממנו מד"ר שמות א. — ד) *זקף המלוָה בחוב של פלוני, כתבה עליו: כתובת אשה פגמה וזקפה משמטת פגמה ולא זקפה זקפה ולא פגמה הרי זו אינה משמטת תוספתא שבי' ח ד. ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות וזקפן עליו במלוה פסח' לא.. אונס וקנס ופיתוי וכתובת אשה שזקפן במלוה משמטין גיט' יח.. ישראל שהלוה לכותי וכו' אם מתחלה זקפן עליו במלוה גובה את הכל מס' גרים א י. ואם זקף עליו השכר במלוה אסור רמב"ם מלוה ולוה ג ז. אמר הנתבע כן חלקנו ונשאר לך אצלי וזה הנשאר אינו אלא חוב שזקפתו עלי הוא, שלוח' י ב. כותי שבקש את ראובן ושמעון להלות לו שלשים זקוקים וכו' ופסקו עם כותי ברבית וזקפו עמו והלך ראובן וקדם ונתן מחלקו וכו' מרדכי כתוב' רלז.

—  נפע', *נִזְקף, - א) כמו קל עומד: הגיע זמן קרית שמע נזקף ר' ישמעאל והיה ר' אלעזר מוטה וכו' אמר לו אתה היטית לקיים כדברי בית שמאי אני נזקפתי לקיים כדברי בית הלל תוספתא ברכ' א ו. המלך משהוא כורע אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו ירוש' שם א ח. וכשהיה (רשב"ג) כורע היה נועץ גודלו בארץ וכורע ומיד היה נזקף שם סוכ' ה נה ג. — ב) שזקפו אותו: דרגש נזקפת ואינה נכפית ירוש' ברכ' ג א. אלו העקרות שהן אסורות בתוך בתיהן ועלובות וכיון שהקב"ה פוקדן בבנים הן נזקפות תדע לך שכן לאה שנואת הבית היתה וכיון שפקדה הקב"ה נזקפה מד"ר בראש' עא. - ובענין חוב: מאימתי נזקפים במלוה משעת העמדה בדין גיט' יח..

—  הֻפע', °הֻזְקַף, מוּזְקַף: בלע בית לרום מוּזְקַף, וכברזל מבכי נקף, בנה עלי ויקף קינ' לת"ב, איכה אשפתו.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים