1   בארמ' זרזיפא:  אזל איתיב אדשא דרבי אבא בהדי דשדיא אמתיה מיא מטא זרזיפי דמיא ארישא (יומ' פז.), ובעברית:  הלך וישב על  פתחו של  ר' אבא וכששפכה המשרתת מים הגיע שפך המים על ראשו.  ולפי דעת רוב החכמים השם  זרזיף נגזר מן זרף, בכפילת פה"פ ליצירת שם חדש, אעפ"י שאין זה מצוי בלשון.  וכבר הביא נלד'  (191 Nö, Neus. Gr.) דמיון לזה מלשון ערב' זהזק زهزق כמו זהק زهق, וכן העיד שפיטא (192 Aeg. Vulgdial) שבלשון ההמונית מכפילים גם פה"פ אחרי עה"פ, ואעפי"כ קשה המליצה כרביבים זרזיף, שהיה צ"ל כרביבי זרזיף ירדו ארץ, וכיוצא בזה.  ולפי בנין הכתוב נראה כי זרזיף הוא הפעל לרביבים, ולכן יש שהגיהו יזריפו או או יזרופו ארץ.