ב. זַרְזִיר

* 1, ש"ז, מ"ר זַרְזִירִים. — במלחמת שנים כל אחד משני הנלחמים הוא זַרְזִירוֹ של חברו Antagonist: בנוהג שבעולם זה מבקש לנצח זרזירו2 וזה מבקש לנצח זרזירו ירוש' ר"ה א נז.



1 לא נתברר מקורו, ועי' הערה לקמן. 

2 כך הגרסה בכל הספר', ומסים שם המאמר: אבל הקב"ה אינו כן וכו' לא לנצח יריב לא לנצוח יריב.  ונראה מזה באמת כפרוש המפרשים שהכונה בזרזירו בעל מלחמתו.  אך כל מקור לא מצאתי לזה, אם לא שנאמר כי גם מקורו הוא בהשרש זרז.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים