*, ש"נ, — סגולת הַזָּרִיז:  זריזות  מביאה לידי נקיות (סוט' ט טו).  בזריזות יצאו ישראל ממצרים (מכי' בא, מס' דפסח' טז).  למה קראה הכתוב (את מרים) עלמה שהלכה בזריזות (מד"ר שמות א).  השכים אברהם ונטלו בזריזות והוליכו והעלהו להר המוריה (שם במד' יז).  קדם (בלעם)  ועמד בזריזות  הוא בעצמו אמר לו הקב"ה רשע כבר קדמך אברהם (שם כ).  הוא ינהגנו עלמות בעלימות ובזריזות שם שה"ש, לריח שמניך.  מיד הלכו ישראל בזריזות  ועשו אומנות עמו (עם פרעה) כל היום לפי כחן (תנחומא בהעלותך כג).  — ובכנ': ביום ההוא כל איש שורר בביתו, יתן קולו ממעונתו, ואמר אל אשתו, זריזותך הרב כיום הראיני, לבקש טלה חלב ומריא וצאן השמאילי הימיני (ר' קלוני', אבן בחן כח).  — ואמר הפיטן:  גם פלס ומשקל שם לרוח, טרם דברו בִּזְרִיזוּת תעש הרוח (יור יוה"כ, אל ברוב עצות).  — ואמר החכם:  ודרך הזריזות שינהג במדה בינונית (תק' מד' הנפ' לרשב"ג מ).  הגבורה יכנס תחת טוב מדתה הנדיבות והזריזות וגובה הנפש וכו' ואולם  הזריזות הוא אמצעי בין ההכנס בסכנה ובין הבריחה ממנה (מאזני צדק, אלגזלי 104).  — וגם קצת במשמ' זהירות:  על שרשי המלות אשר הם משתי אותות שאינני יודע גזרתם ראיתי כי מן הזריזות  והחמלה על הלשון והזהירות באמונה שלא אגזור על הנפרדות השניות הנדגשות וכו' וראיתי כי מן  הזריזות שאנהיגם מנהג הרוב (ר"י א"ת, הקד' השרש' לריב"ג).