זְרִיָּה
* , ש"נ, כנ' זְרִייָתָם, — שה"פ מן ב. זָרָה: זרייתם לשעה היתה (מדר' תהל' צה). גדיש שהיה מחוסר הנחה בשמש שיבש ודישה וזרייה אינו פוסק עליו אלא א"כ יצא השער (רמב"ם מלוה ולוה ט ב).
התרצו להשתתף בתחרות הכתיבה (נושאת הפרסים) של פרויקט בן־יהודה? כל הפרטים וטופס ההרשמה כאן.