°, ש"נ, — סגולת האיש הֶחָרוּץ: החרון והרצון והקנאה והחריצות וכו' והקנאה והחריצות יש שיהיו בחוש האף וכו' והחריצות היא תנועת האדם ותהיה כלי הנשימה אשר הם קוטב חוש הריח (ר"י א"ת, תמה"נ לרשב"ג טז).  ואמר על מלך אחד שהרג אחד משריו ומצא כתוב בחגורתו אם הגזרה אמת החריצות שקר (הוא, מבח' הפנינ' 62).  הטבע שם בטבע הדרור שיתאחדו איש ואשתו ויבחרו להם לדירה מקום דירתנו החשובה וכו' ויגדלו להם גדול שלם והכל בהשגחה רבה ובחריצות רב (מלמ' התלמיד', תרומה).  בטח לבי אחרי תכלית הבטחון בבוראך בעזר החריצות ותשועת העצה כי בם יברך גבר (בחי"ע טז).  היקר שבהון האדם הוא החריצות (שרשי רד"ק, חרץ).  בעת לא יעזור האל לגבר בחמת שוא וריק ירחץ הליכיו חריצותו יחישהו לחרץ (בן המלך והנזיר יז).  אהוב את המלאכה והחריצות ושנא את הרבנות והעצלות (אגר' המוסר לר"ש אלעמי).   גם שלח (המלך) כתב לאימיר אלמועדין היושב בבגדד שיעשה בזה כל החריצות הראוי ויתרה לראשי הגולה על הדבר הזה (שבט יהוד' לא).  שאין להמנע מן החריצות כי בחריצות יגיע תכלית אשר ידרשהו הנגזר (ר"מ נרבוני, המאמר בבחירה).  והנצל ברוב זריזותך וחריצותך כהנצל הצבי מיד (המאירי, משלי יא).  שלא יתרשל מהשתדל בקניית הממון בכדי צרכו וצורך ביתו בחריצות וזריזות (שם יב).  החריצות היא תבונה ודעת להיות רואה את הנולד ולהגיד מראשית אחרית בכל עסקיו (א' מודינא, צמח צדיק יח).  מה שעמדו עליו (החוקרים) אחרי הפלגת חקירתם ותכלית חריצותם להוציא האמת לאמתו (אמונה רמה א).  בתאות בני אדם העושר וחושבים שיוכלו להשיגו בחריצותם מתעסקים כל ימיהם בחמדתם להעשיר (מנוה"מ א א א).  — ועי' °זְרִיזוּת, מָהִיר, *אֹשֶׁךְ, *בֹּשֶׁךְ.  — חֲרִיצוּת הכלב, סגולתו שהוא חורץ את לשונו: ועל דרך הקבלה מה שהביא חריצות הכלב אצל מכת בכורות ידוע כי הכלב הגשמיי לא ישבע לעולם (ר' בחיי, בוא).