זָרִיד
— *1, ש"ז, — גרש דק: סולת ואורז זריד2 וערסן (ירוש' נדר' ו לט ג). וסתם נשים מעוברות חולות ואוכלות זריד וערסן שהן מיני מאכל חיטין וכו' כל הנשים מעוברות תקנו להם זריד וערסן להברות אותן (רש"י יומ' מז.).
1 לא נתברר מקורו, ועי' הערה שלקמן.
2 כך הגרסה גם בערוך וכמו"כ בגמ' בבלי (ברכ' לז) בכ"י, וכן בפרוש רסע"ג לברכ' (הוצ' שא"ו) ובנוס' הדפוס' בבלי שם זריז. והובא בהערוך פרוש בשם הגמ': חילקא חיטי דמתברי באסיתא ב' ב' טרגיס ג' ג' זריד ד' ד', וכן רסע"ג בפרושו לברכ הנזכר: זריד וערסן שעורים חלוקות. והנה בערב' מלבד השם ג'רישׁ جريش כמו בעבר', משמש כמשמעה זו עוד השם ג'שׁישׁ شيِش, מן ג'שׁ במשמ' שבר וטחן. ואם נניח כי השם זריד או זריז אינו מלה זרה, אולי מקורה בהשרש ד'ר ذر בערב' שר"ל שבר דבר לרסיסים דקים, והשם ד'ר גרעינים דקים.