א. זָרִיז

 *1, ת"ז, לנק' זְרִיזָה, מ"ר זְרִיזִים, זְרִיזוֹת, — מי שעושה דבר במהירות, בלי עצלות, hurtig; agile; quick: אם היה בנו זריז ותורה מתקיימת בידו בנו קודמו תוספתא בכור' ו י.  יש זריז ונשכר זריז ומפסיד שפל ונשכר שפל ומפסיד שם יבמ' ד ח.  כהן גדל זריז הוא יומ' יג..  מכבין ומפסיקין בפני הדליקה בשבת והזריז הרי זה משובח ואין צריך ליטול רשות מב"ד שם פד:.  כל הזריז במצוה זו (מצות ציצית) זוכה ומקבל פני שכינה מנח' מג:.  דרכן של תלמידי חכמים עניו ושפל רוח זריז ממולא עלוב ואהוב לכל אדם דא"ז א.  שהיה אביו שולחו (את נפתלי) לכל מקום שירצה והיה זריז במשלחתו מד"ר במד' יד.  שחייב אדם להיות זריז ומזורז בהדלקת הנר תנחומא מצור' יג.  הולכת היתה (מרים) עם יוכבד אמה ועושה צרכיה והיתה זריזה מד"ר שמות א.  ותקרא גם האשה אשת חיל בהיותה זריזה ויודעת בהנהגת הבית רמב"ן שמות יח כא.  והיתה אשתו של ר' יהודה אשה יפה וצנועה והיתה זריזה בכבודו של ר' מאיר בכל פעם שבא לכאן מדר' י' הדברות ז.  אוכלי פסחין בשעתן זריזין הן כאוכלי תרומה ירוש' מע"ש ג ב.  והכהנים זריזין הן שם שקל' סוף ד.  עדות מסורה לזריזים חמץ לכל מסור פסח' יב:.  שהזריזין מקדימין למצות יומ' כח:.  מגיד הכתוב שמיד היו ישראל זריזים לקיים דברי המקום מד"ר במד' ב.  אותן מרגלים (ששלח משה לרגל את יעזר) זריזין היו אמרו בטוחין אנו בתפלתו של משה שם יט.  צוה אותם שיהיו זריזין בכבודי שם כא.  באת להעיד על בני שהם זריזין בחמשה חומשי תורה שם איכ', פתיח'.  שהוא סוחר כדרך שהזריזין עושין שאין פושעין ואין קונין אלא מה שנראה להן כי יש בו יתרון תשו' הגא', הרכבי קעח. — ואמר הפיטן: זְרִיזִים זהירים עקדה לגמור ביד ורגל ביצחק בהר מור סליח' ער"ה, תפלהזריזות הן הנשים בפת יותר מן התבשיל ירוש' שבת א ד:.  חבורות זריזות הן שם.  מעשה היה וקדמו בנות לבנים ונמצאו בנות זריזות ובנים שפלים נדר' לו.. — ואמרו חכמים: הזריז מי שלא ימנעהו גאותו בטובה מעשות לאחרים בית מדות, הזריזות.  הזריז מי שלא יטרידהו רוב הטובה מחשוב באחריתו ולא רוב הדאגה בתלאתו מלבקש להינצל ממנה שם.



1 עי' למעלה בשרש זרז

חיפוש במילון:
ערכים קשורים