*, ש"נ, — שה"פ מן זָרַע:  אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה (ברכ' לה:).  הוציא כגרוגרת לאכילה ונמלך עליה לזריעה וכו' לזריעה ונמלך עליה לאכילה (שבת צא.).  כל מעשיהן של ישראל משונין מאומות העולם בחרישתן בזריעתן בקצירתן (מד"ר שה"ש, חכו ממתקים).